לא משנה איך תקראו להם: 'וורקוהוליקים', 'אנשי עמל' או 'סוסי עבודה' – לכולם מכנה משותף אחד: הם לא מתכוונים להפסיק לעבוד. אף פעם. בשנים האחרונות ניתן לראות יותר ויותר שכירים, לרוב בתפקידים בכירים, אשר בהגיעם לגיל הפנסיה מחליטים שלא לפרוש בכלל, כלומר להמשיך לעבוד עד יום מותם.
כיום נהוג ונפוץ שעובדים המגיעים לגיל פרישה מתייעצים עם אנשי מקצוע – יועצים פנסיונים ורואי חשבון – לגבי טיב התוכניות שלהם, העתיד הפיננסי שלהם והטבות המס המגיעות להם בפרישה. אך נשאלת השאלה: מה קורה עם מי שלא פורש אף פעם? האם לחתך זה של אוכלוסייה יש יכולת לעשות תכנון מס יעיל או הסדרים מיוחדים?
על רצף פיצויים, 'מענקי מוות' וחיסכון במס
הוראת ביצוע מ-10/11 קובעת כי במקרה שבו גמלאי נפטר במהלך עבודתו, יורשיו יקבלו 'מענקי מוות': גובה הפיצויים הפטורים ממס יוכפל ויעמוד על כ-24 אלף ₪ בכל שנה במקום על כ-12 אלף ₪.
בעת קבלת פיצויי הפיטורים שלהם, מרבית הגמלאים בוחרים באחת משתי האפשרויות הבאות: יש כאלו המושכים את הפיצויים מייד עם קבלתם, ואילו גמלאים שאינם זקוקים מיידית לכספים אלו מייעדים אותם לקצבה, המכונה 'רצף קצבה'. בואו נבחן תרחישים שונים ואת השפעתם:
ניקח לדוגמה את הרצל, אשר היה 'גמלאי עובד' ונמצא במדרגת מס של 40%. הרצל עבד במקום עבודה א' במשך 12 שנים מיום פרישתו לפנסיה, ובגיל 79 עבר למקום עבודה ב'. שלוש שנים לאחר מכן, בהיותו בן 82, הוא נפטר. להרצל הצטברו פיצויים בגובה 360 אלף ₪ ממקום עבודה א', ואותם הוא ייעד לקצבה – ואילו ממקום עבודה ב' הוא צבר פיצויים בגובה 60 אלף ₪.
בזמן עבודתו במקום עבודה ב' נפטר,לאחר פטירתו הגיעו יורשיו וביקשו לקבל את כספי הפיצויים. במקרה דנן, יורשיו של הרצל קיבלו את הפיצויים שהצטברו ממקום עבודה ב', קרי 60 אלף ₪, פטורים ממס, ובנוסף קיבלו ממקום עבודה א' פיצויים פטורים ממס בגובה 144 אלף ₪. יתרת הפיצויים ממקום עבודה א' – 216 אלף ₪ – היו חייבים במס בגובה 40%, ולמעשה היורשים נדרשו לשלם מס בגובה 86 אלף ₪
מה יכול היה הרצל לעשות כדי למצות בצורה טובה יותר הטבות המס המגיעות לו?
נבחן מצב אחר – שבו הרצל, בעת פרישתו ממקום עבודה א', היה בוחר ב'רצף פיצויים'. 'רצף פיצויים' מחבר הלכה למעשה בין תקופות העבודה של שני המקומות שבהם הוא עבד – ובמקרה כזה, כפל הפטור המגיע ליורשים יחול על 15 שנות עבודה, ולא רק על שלוש שנות העבודה האחרונות בחייו, כפי שראינו במצב של רצף קצבה.
מהלך כזה היה מביא את הרצל לתוצאה הרבה יותר טובה מבחינתו: עבור כל שנה מ-15 שנות עבודתו האחרונות הוא יהיה זכאי, כאמור, לפיצויים פטורים בגובה 24 אלף ₪ – כלומר 360 אלף ₪ פטורים ממס לחלוטין. על יתרת הסכום, העומד כעת על 60 אלף ₪ בלבד, יידרשו היורשים לשלם מס מקסימלי בגובה 40% – כלומר 24 אלף ₪ בלבד.
הרצל היה איש עשייה ורב פעלים – אך לו היה נועץ באנשי המקצוע המתאימים, היה חוסך לילדיו תשלום מיותר של לא פחות מ-62 אלף ₪ – סכום גבוה ומשמעותי לכל הדעות.
ובשורה התחתונה – גמלאים אשר מתכננים להמשיך לעבוד גם לאחר הגיעם לגיל הפרישה, מומלץ כי ישקלו את האפשרויות העומדות בפניהם, ובכלל זה רצף פיצויים, שכן לעיתים זה עשוי לחסוך בצורה משמעותית את תשלומי המס המוטלים על היורשים
זקוקים לרואה חשבון במרכז או לרואה חשבון ברמת גן? פנו אליי עכשיו!
